עולם ישן מן היסוד נחריבה

עולם ישן מן היסוד נחריבה

מייסדי הקיבוצים, ניסו להמציא את היהודי החדש. החלוצים הצעירים שמרדו באבותיהם ובסדרי העולם הישן תפסו את היהדות הגלותית כחולה: עם שלא עובד את האדמה ורק לומד תורה מספרים הוא עם חלש שנשאר לדידם מחוץ להיסטוריה
קשה שלא להעריך את המפעל החלוצי והקיבוצי שבזכותו אנחנו כאן היום. ובאותה נשימה לתת את הדעת על מקומו של 'בית סבתאסבא' בחיי הפרט והכלל
ומהי מקומה של המסורת

נושא הלימוד שבחר אותי באמצע החיים – הפילוסופיה של היהדות, מאמת ומאתגר אותי במעגלי חיי הבוגרים. מעגל עם אלוהים, בלי אלוהים, מעגלי החגים, מעגלי הזמנים, מעגלי החיים
כילדה חופשיה בשבילי הקיבוץ, היה הכל ברור, החול, החג ואפילו הקדושה. משבגרתי ואני אדון ל'חגיגותי' בעיר הגדולה, זחלו השאלות והמבוכות והתשובות הפכו מורכבות יותר

אולי בבסיס הכל אני שואלת האם כאדם לא דתי במובן היהודי הקלאסי,  יש משמעות וערך לשמירת מסורת שנשענת באופן היסטורי על תפישה שבמרכזה אלוהים? האם למלמול הקדיש במילותיו הארמיות הלא ברורות והמכוונות לחיזוק הברית עם האל יש ערך? קשר? האם הן  נוגעות

  ומהי מסורת בעולם מחולן

כפרי של הפתרון הסוציאליסטי-לאומי-חילוני, אני חלק מזרם מחשבה משמעותי שניסה בכל כוחו לתת תשובות למבוכות הזמן החדש תוך כוונה לצקת תכנים חדשים למסגרות ישנות ובכך להוות המשך ל'יהדות הקדומה'. ניסיון שנעשה תחת קשיים אובייקטיבים של הקמת 'עולם' חדש, תחת השמש הקופחת והאדמה הקשוחה כמו גם תחת לחצים של חיים בחברה צעירה מאד, הומוגנית מאד ואידיאולוגית עד כאב

דור המדבר לא הבין בשעתו את הצורך של הדורות הבאים להכות שורשים לא רק באדמה אלא גם ברצף ההיסטורי היהודי, הצורך בבית סבתאסבא

ואנחנו כחברה מרובת שבטים שיש ביניהם 'דמיון משפחתי' כמו שהגדיר פרופ' אבי שגיא בחיבורו "השיבה אל המסורת", ולמרות שיש הבדל ביחס אל הטקסטים המורשים כך שבעיני חלק הם מייצגים את הקדושה ובעיני אחרים אין להם מעמד מקודש, עדיין רב הדמיון ביחס אליהם. 'הדמיון המשפחתי' מבטיח רציפות של מסורת ולא אחידות מוחלטת וכדי לדבר אל אותה מסורת, רציפות זו מהווה תנאי מספיק
מעניין יהיה לראות בהתקדם הזמנים האם צמד המילים שתבעה לאה גולדברג 'האומץ לחולין' ייתן בשבט שלי את הכוח לשמור על זכותו לפרוש המסורת ולשימוש בה בלב שלם ומלא

...וכשאני קמה בכל בוקר לסטודיו אני בוחרת מה מתוך המסורת שלנו לאמץ קרוב ללב ומה אני משאירה בספרים ולאחרים
הרעיונות, הסמלים, הטקסים עם תביעת האצבע שלי, יוצרים סגנון חד פעמי שאני קוראת לו היברו שיק.  ברוכים הבאים

 

 
Back to blog

Leave a comment

Please note, comments need to be approved before they are published.